---

במחקר המבוסס על איסוף נתונים בזמן אמת, המונחים שיטת דגימת החוויות (ESM) והערכה אקולוגית רגעית (EMA) משמשים לעיתים קרובות לחלופין. מתודולוגיות אלה כוללות איסוף נתוני סקרים — וסוגי נתונים נוספים — מספר פעמים ביום ולאורך ימים שונים.

למרות הדמיון ביניהן, קיימות הבחנות דקות הנטועות בהתפתחותן ההיסטורית ובמטרותיהן העיקריות. השוואה בין המתודולוגיות ESM ו־EMA יכולה לסייע לחוקרים לבחור את השיטה המתאימה למטרות המחקר שלהם.

עיקרי הדברים

1. שיטת דגימת החוויות (ESM) מתמקדת בלכידת התנהגויות וחוויות טיפוסיות בסביבות טבעיות, ושורשיה נטועים בפסיכולוגיה המסורתית. לעומתה, הערכה אקולוגית רגעית (EMA) עוסקת יותר בניטור ובכוונון בזמן אמת של התנהגויות ספציפיות, ומקורה בהקשרים של פסיכולוגיה קלינית ופסיכולוגיה של הבריאות.

2. שיטת דגימת החוויות (ESM) שואפת לספק תמונה מייצגת של הפעילויות היומיומיות והמצבים הפסיכולוגיים של אוכלוסייה, ולכן היא מתאימה למחקרים התנהגותיים רחבים. לעומת זאת, EMA מכוונת למעקב דינמי אחר התנהגויות ומצבים פסיכולוגיים, והיא אידיאלית להערכות קליניות ממוקדות יותר.

3. מבחינה מתודולוגית, שיטת דגימת החוויות (ESM) נשענת בדרך כלל על סקרי דיווח עצמי הקשורים לחוויה. לעומתה, EMA יכולה לכלול מגוון סוגי נתונים, כגון מדדי בריאות ותגובות מופעלות־אירוע, ומציעה מבט מפורט יותר על מצביהם ופעולותיהם של הנחקרים.

היסודות של EMA ו־ESM

המקורות והמטרות של ESM

לאורך ההיסטוריה ביקש תחום הפסיכולוגיה להבין את ההתנהגות האנושית בהקשרים יומיומיים. Donald Fiske‏ (1971) הדגיש את חשיבות המדידה של התנהגויות, תפיסות ופעולות טיפוסיות של אנשים. מתוך השאיפה הזו ללכוד חוויות מחיי היומיום נהגתה שיטת ה־ESM.

חלוצים כמו Mihaly Csikszentmihalyi, Reed Larson ו-Suzanne Prescott יישמו את ESM במחקריהם על מתבגרים כדי לענות על שאלות בוערות בנוגע לפעילויות היומיום שלהם, למניעיהם ולתגובותיהם הפסיכולוגיות לפעילויות אלה. ESM מושתתת על השאיפה לייצג פעילויות וחוויות באופן אותנטי בסביבתה הטבעית של אוכלוסיית היעד.

היסודות הקליניים והבריאותיים של EMA

EMA, שפותחה על ידי Arthur Stone ועמיתיו, צמחה מתוך הפסיכולוגיה הקלינית והפסיכולוגיה של הבריאות. תרפיה התנהגותית ופרקטיקת הניטור העצמי היו מניעים מרכזיים, במטרה לסייע למשתתפים לעקוב באופן עקבי אחר התנהגויות ספציפיות — כגון התנהגויות ממכרות או בלתי־מסתגלות — מתוך כוונה לשנותן.

הפסיכולוגיה של הבריאות תרמה את חלקה דרך פרקטיקת ההערכות האמבולטוריות (למשל ניטור לחץ דם), שנועדה ללכוד את אופיין הדינמי של התנהגויות בזמן התרחשותן הטבעית.

סיכום: ההבדל בין ESM לבין EMA

אם כן, בעוד ש־ESM מתמקדת בייצוגיות, EMA עוסקת יותר בהתפתחות בזמן אמת של התנהגויות בסביבות טבעיות.

לסיכום, בעוד ששתי השיטות אוספות נתונים בזמן אמת, ESM מבקשת לתעד את החיים כפי שהם מתרחשים. לעומת זאת, EMA שואפת לנטר התנהגויות ספציפיות ולהשפיע עליהן לצרכים מחקריים וקליניים.

לקריאה נוספת: אסטרטגיות EMA: שיפור הדיוק במחקר מדעי ההתנהגות

ארבעת ההבדלים המרכזיים בין ESM ל־EMA

ב-ExpiWell אנו מעדיפים את המונח שיטת דגימת החוויות, מתוך כבוד לשורשיה ההיסטוריים של המתודולוגיה. מונח זה משקף את המחקרים הראשונים שהשתמשו בטכנולוגיה כדי ללכוד נתוני סקר חוזרים בקרב משתתפים.

עם זאת, המונח מקיף קשת רחבה יותר של מחקרים, לרבות כל הווריאציות של ESM ו־EMA, וכן מחקרי אורך מגוונים.

קיימים כמה מבחינים מרכזיים וארבעה ממדים שיכולים לעזור לכם להבחין בין שיטת דגימת החוויות לבין הערכה אקולוגית רגעית במחקר.

1) היבטים של תוקף אקולוגי

ESM: התמקדות בייצוגיות — פעילויות מייצגות וחוויות סובייקטיביות מייצגות

EMA: התמקדות ברגעיות — פעילויות רגעיות וחוויות סובייקטיביות רגעיות

2) מוקד אנליטי

ESM: שכיחויות של פעילויות; רמות פסיכולוגיות כלליות בין פעילויות ובתוכן (למשל מוטיבציה, מצב רוח)

EMA: מסלולי התפתחות של תופעות פסיכולוגיות; פיזור של תופעות פסיכולוגיות לאורך זמן (למשל ספירלות של חיוביות); דינמיקה של תופעות פסיכולוגיות (כלומר כיצד ממד אחד קשור לממד אחר לאורך זמן)

3) מתי עונים על הסקרים?

ESM: מיקוד בייצוגיות; פעילויות וחוויות כלליות לאורך ימים ושבועות; מותנה־זמן (סקרים במועדים קבועים); מותנה־אות (בכל פעם שנשלחת התראה)

EMA: מיקוד בתופעה; מדידה במרווחים המתאימים להערכת שינויים בתופעות פסיכולוגיות; מותנה־זמן (סקרים במועדים קבועים); מותנה־אות (בכל פעם שנשלחת התראה); מותנה־אירוע (בכל פעם שמתרחש אירוע)

4) אופן הנתונים/הדיווח

ESM: סקרי דיווח עצמי הקשורים לחוויה

EMA: ככלל, כל סוג של סקר דיווח עצמי, כולל נתוני בריאות, נתונים פיזיים, נתונים על מערכות יחסים, נתוני עבודה ועוד

כדי לסייע לחוקרים להבחין בקלות בין שתי המתודולוגיות, אנו מציגים בהמשך טבלת סיכום המתארת את ההבדלים ביניהן. משאב זה נועד להבהיר איזו שיטה עשויה להתאים ביותר למטרות מחקר שונות.

בעזרת ארבעת הממדים שלעיל אפשר גם לחשוב על כך באופן הבא:

• ESM = ״איך נראה יום רגיל?״
• EMA = ״כיצד ההתנהגות הזו משתנה ברגע זה?״

אם כך, בעזרת המדריך הזה, כיצד תדעו אם ESM או EMA היא שיטת המחקר הנכונה עבור המחקר שלכם?

5 דוגמאות מחקר להבחנה בין ESM ל־EMA

להלן חמישה תרחישים מעשיים שיעזרו לכם להבחין בין ESM ל־EMA ולהבין כיצד להיעזר בהם כדי לייעל את איסוף הנתונים שלכם.

1. חוויות רגשיות יומיומיות של סטודנטים

שיטה: ESM

מטרה: אתם מבקשים להבין את הרגשות הטיפוסיים ואת שגרת היומיום של סטודנטים, כולל רמות האושר או הלחץ הממוצעות שלהם. במקרה כזה תוכלו להשתמש ב־ESM כדי לעקוב אחר ההתנהגות הטבעית של המשתתפים בסביבתם הטבעית.

דוגמת מחקר: Analysis On The Association Between Well-Being And Disclosure Transformations Among College Students Post-Pandemic.

מחקר זה בוחן כיצד חשיפה עצמית חברתית (כלומר האופן שבו סטודנטים חולקים מידע אישי ומתחברים לאחרים) השתנתה לפני מגפת הקורונה, במהלכה ואחריה, והאם שינויים אלה השפיעו על רווחה נפשית ועל תחושת חיבור.

2. ניטור רמות חרדה

שיטה: EMA

אם מטרתכם היא לעקוב אחר האופן שבו חרדה משתנה מיום ליום, EMA היא הבחירה האידיאלית, משום שהיא מאפשרת מעקב אחר שינויים ותגובות מיידיים לאורך זמן.

דוגמת מחקר: Eco-anxiety in daily life: Relationships with well-being and pro-environmental behavior.

מחקר זה בוחן חרדה אקולוגית (חרדה ודאגה בנוגע לסוגיות סביבתיות) וכיצד היא משתנה בחיי היומיום, תוך השפעה על רווחה נפשית (אושר, משמעות בחיים) ועל התנהגות פרו־סביבתית (פעולות שנועדו לעזור לסביבה).

3. מדידת שביעות רצון בעבודה בקרב אנשי מקצוע

שיטה: ESM

להבנה רחבה של שביעות רצון יומיומית בעבודה, ESM היא השיטה המתאימה ביותר, שכן היא שואפת לייצג חוויות והתנהגויות טיפוסיות.

דוגמת מחקר: Subjective Experience, Job Satisfaction, and Professional Actions of Music Teachers as a Predictor of Flow State.

מחקר זה בוחן כיצד שביעות רצון בעבודה ומוכנות מקצועית משפיעות על מצבי זרימה (מצב פסיכולוגי של שקיעה מלאה בפעילות) בקרב מורים למוזיקה. הוא מיישם את תאוריית הזרימה של Csikszentmihalyi, המתארת מצבים מנטליים שונים על פי האיזון בין אתגר למיומנות (למשל זרימה מיטבית, לחץ/חרדה, רגיעה, שעמום).

4. מעקב בזמן אמת אחר התנהגות עישון

שיטה: EMA

כאשר המוקד הוא התנהגות ספציפית (כמו עישון) והטריגרים או הדפוסים שלה, EMA היא הבחירה הטובה ביותר, שכן ניתן ללכוד אירועים ואת הקשריהם המיידיים.

דוגמת מחקר: Adolescent Exposure to Cannabis Marketing Following Recreational Cannabis Legalization in Canada: A Pilot Study Using Ecological Momentary Assessment.

מחקר חלוץ זה בוחן את ההיתכנות של שימוש בהערכה אקולוגית רגעית (EMA) באמצעות סמארטפונים כדי לעקוב אחר תדירות החשיפה של מתבגרים קנדים לשיווק קנאביס, אחר תגובותיהם לחשיפות אלה ואחר ההקשר שבו הן מתרחשות בחיים האמיתיים.

5. חקר התנהגות אנושית כמו נדידת מחשבות

שיטה: ESM

אם מטרתכם היא להבין התנהגות אנושית נפוצה כמו נדידת מחשבות, בלי להתמקד בהתערבות מסוימת, ESM תספק את התובנות המייצגות ביותר.

דוגמת מחקר: Mind Wandering in Daily Life: A National Experience Sampling Study of Intentional and Unintentional Mind Wandering Episodes Reported by Working Adults Ages 25 - 50.

מחקר זה בוחן נדידת מחשבות — החוויה שבה המחשבות נודדות הרחק מהמשימה הנוכחית — בחיי היומיום של מבוגרים עובדים (בגילאי 25–50) ברחבי ארה״ב. בשונה ממחקרים קודמים, שהתמקדו בעיקר בסטודנטים בתנאי מעבדה, מחקר זה בוחן חוויות של נדידת מחשבות בעולם האמיתי באמצעות שיטת דגימת החוויות (ESM).

תוכלו להיעזר בחמש הדוגמאות האלה כדי ללמוד את ההבדל בין ESM ל־EMA ולהעמיק את הבנתכם בשיטות המחקר.

סיכום

הבנת ההבדלים בין ESM ל־EMA יכולה להשפיע באופן משמעותי על תכנון מחקרים ועל תוצאותיהם. בחירה בשיטה הנכונה מאפשרת לחוקרים להשיג נתונים מדויקים ומייצגים יותר, המובילים להתערבויות אפקטיביות יותר ולהבנה טובה יותר של התנהגויות בהקשרים מהעולם האמיתי.

כלי איסוף הנתונים בזמן אמת של ExpiWell מיישם את שיטות העבודה המומלצות של ESM כדי לעזור לכם להבין טוב יותר את קהל היעד שלכם.

נשמח שתפנו אלינו בכתובת sales@expiwell.com אם אתם מתעניינים או אם יש לכם שאלות. כמו כן, אם אתם זקוקים לעזרה במחקר ה־EMA שלכם, בקרו ב-ExpiWell כדי ללמוד כיצד תוכלו להיעזר בפלטפורמה. תוכלו גם לכתוב לכתובת sales@expiwell.com לקבלת ייעוץ ללא עלות.